יום שבת, 7 ביוני 2008

תנוחות רכיבה באופני XC - סיכום מאמר

מאמר טוב שמצאתי בנושא תנוחת רכיבה ל XC. מבחינתי סימני השאלה הם:

1. מרחק הכידון מהכיסא (ולכן גם אורך הסטם)

2. גובה הכידון ביחס לאוכף

3. מיקום הכיסא ביחס לפדאלים ולציר המרכזי (קדימה או אחורה)

חשוב לי יותר תנוחת ישיבה נוחה לאורך זמן, שליטה טובה בירידות, והעברה יעילה של כוח בעליות, שמירה על גב בריא.

אני יודע שבסוף אגיע לאיזה שהיא פשרה בין כל אלה, חוץ משמירה על גב בריא ששם אני לא מוכן להתפשר כמובן.

סיכום המאמר:

אורך קרנק - לפי המדידה שלי אני צריך קרנק של 165 באופניים הבאות :) במקום ה 175 שיש לי עכשיו. קישור נוסף לחישוב של אורך קראנק יש כאן , ומצאתי גם קישור למחשבון קראנק אבל זה לאופני כביש אז צריך להוסיף חצי ס"מ.

זווית המושב - בלי להתחרבש, צריכה להיות מאוזנת פלס לקרקע.

גובה מושב - צריך להיות כך שכשהפדל למטה יש מעט כיפוף ברגל. בגדול עדיף קצת נמוך מגבוה כי גבוה מדי יכול להזיק ואילו נמוך לא יכול להזיק אבל מפסידים קצת כוח (שהולך לטובת שליטה טובה יותר בירידות ומרכז כובד נמוך יותר - קניתי)

מיקום המושב קדימה אחורה - כדי לא להעמיס על הכתפיים הצואר והידים יש להסיט את המושב אחורה קל שהקונטרה לפדלים תאזן את הגוף. כדי למצוא את התנוחה הזאת יש לשים את הידיים על הכידון ולעזוב אותם. אם אתה לא נופל קדימה ולא צריך להפעיל שרירי גב כדי להשאר באותה תנוחה סימן אז אתה בתנוחה הנכונה. קודם מזיזים עד הסוף קדימה ואז אחורה עד לנקודה הנכונה.

אבל יש איבוד כוח בתנוחה זאת. יש גבול לכמה אפשר למתוח את הגוף קדימה בתנוחה זאת וכידון רחוק ונמוך עוזר מאוד בעליות. בסופו של דבר צריך לשחק בטווח של סנטימטר או שתיים במרחקו וגובה הכידון ווסנטימטר אחד או שתיים יכולים במיקום המושב יכולים לקבוע את ההבדל בין רכיבה נוחה של 50 קלומטר לבין צואר וכתפיים תפוסות.

להזיז את המושב מעט קדימה יכול לתת יותר כוח לעליות אבל פוגע בנוחות הרכיבה בגלל העומס על הצואר והכתפיים.

לפי מה שהבנתי לאופנים מהירות ולסיבובים קצרים אפשר לשים את המושב יותר קדימה או אם אתה רוכב תחרותי שלא מוטרד מנוחות. לעומת זאת לרכיבות ארוכות ולרוכב שאוהב לטייל עדיף מושב לאחור.

לגבי ברך מעל ציר הפדל - ע"פ המאמר זה שטויות והשתכנעתי.

גובה ומרחק כידון ביחס למושב - כידון גבוה יותר ביחס לאוכף מתאים לרכיבת נוחות של "לספוג את הנוף". ככול שהכידון רוחק יותר ונמוך יותר יש יותר כוח כי אפשר למשוך את הכידון בעת הפידול.
באופן כללי לאופני טיול נהוג שהכידון והאוכף באותו גובה. רוכבים תחרותיים שמים את הכידון רחוק יותר כ 8 ס"מ מתחת לגובה המושב, ורוכבי XC כ 4 ס"מ מתחת לגובה המושב.

העצה היא למקם את הכידון רחוק ונמוך ככול האפשר תוך שמירה על נוחות (בדגש על נוחות).

אורך כידון - אין משהו חד משמעי זאת העדפה אישית של כל אחד. הכידון שלי הוא 63 ס"מ ואני מרוצה. אולי היה טוב יותר רחב, באופנים הבאות ניקח 66 ס"מ או משהו. היה לי גם אחד של 58 ס"מ וההגוי היה עצבני מדי בירידות וגם בעליות למעשה.

כיונונים עדינים - אם האוכף גבוה מדי האגן נע מצד לצד בעת הפידול והרגל ישרה לחלוטין כאשר הפדל למטה יש לתקן כי זה פוגע באיכות הפידול ואף יכול לגרום לבעיות בברכיים. כאשר הפדל נמוך מדי מרגישים מהר יותר עייפות בשרירים.

גודל שילדה - צינור עליון ארוך נותן היגוי יותר יציב ודורש סטם קצר.

שורה תחתונה - אלו הנחיות כלליות, כותב המאמר אינו רופא. כל הבדיקות החש משמעיות של מדידות מדויקות וערכות התאמה משוכללות אין בהם תועלת כי כל רוכב אופניים הוא בעל ממדים שונים משקל שונה כוח שרירים שונה בכל חלק בגוף ובעל העדפות רכיבה שונות.

אין תגובות: